תפילה והגות של יהודי צרפת ואשכנז

 

בשנת 1956 התקבלתי למכון לחקר ותולדות הטקסטים, במסגרת המרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת  Institut de Recherche et d'Histoire des Textes, על מנת לסייע לפרופסור ויידה בעריכת קטלוג לכתבי־יד עבריים השמורים בספריה הלאומית של צרפת. עסקתי, בין השאר, בתאור כתבי־יד ליטורגיים (קטלוג זה מעולם לא פורסם ואינני מצטערת על כך, משום שהוא כלל לא היה עומד בדרישותי כיום).

כתבי־היד מן התפילה מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

1. הסידורים, בהם מרוכזות התפילות לימי חול ולעיתים קרובות גם התוספות לשבת ולמועדים

2. המחזורים, המיועדים לשימוש במועדים, בהם ניתן למצוא לא רק את התפילות אלא גם פיוטים, במבחר המשתנה בין קהילה לקהילה

בימי־הביניים התפללו יהודי אירופה לפי ארבע משפחות של נוסחים : ספרדי, איטלקי אשכנז וצרפתי הישן (שהיה נהוג בצפון צרפת ובאנגליה). שלושת הנוסחים עדיין נהוגים. אולם, הנוסח הצרפתי דעך אט אט לאחר הגרוש האחרון של יהודי צרפת ב- 1394, למרות העובדה כי הם שמרו על נוסח זה במקום גירושם, בשלוש קהילות אפ"ם בצפון איטליה (אסטי – Asti, פוסנו – Fossano, מונכלבו – Moncalvo) ; עד לסוף המאה התשע־עשרה התפללו בחגים בנוסח צרפת הישן.

 

כמעט מתחילת עבודתי כחוקרת, התענייתי במיוחד בכתבי־היד מן התפילה של יהודי צרפת. התפילות בנוסח צרפת אינן מוכרות די הצורך, הן לא נחקרו ולא הוקדשה להן הוצאה לאור יחודית. בתחילת עבודתי שיערתי כי נשתמרו כתבי־יד מעטים מן התפילה בנוסח זה (לאחר שנים רבות של חיפושים, זהיתי 88 כתבי־יד). הם נשתמרו בדרך נס. כך למשל, נמצאים בספריה הלאומית הצרפתית שבעה כתבי־יד, שנטען כי נכללו באוצר הממלכה, בזמנו של פיליפ הרביעי « היפה », לאחר הגירוש והחרמת הרכוש של היהודים, בשנת 1306 (כתבי־יד עבריים ממספר 633 עד למספר 639 ). כתבי־יד אלה, שהינם בעלי מידות קטנות מאד, הונחו על מדפים קטנטנים, באוצר המלך ונשכחו במשך כשש מאות שנה. הם נתגלו מחדש לאחר המהפכה הצרפתית, בשנת 1801, והופקדו בארכיון האימפריה ולאחר מכן הועברו לספריה הלאומית.

 

לכתבי־היד מן התפילה על פי נוסח צרפת ארבעה איפיונים מרשימים במיוחד :

1. הגיוון שלהם, המשקף ללא ספק את התפוצה ואת המספר הרב של הקהילות היהודיות הקטנות בצרפת של ימי־הביניים

2. הנטייה להרחיב את טקסט התפילות, נטייה שעוררה ביקורת עזה מצד חסידי אשכנז

3. לאחדים מכתבי־יד אלה מראה, מבחינה חומרית ואסתטית, הדומה לספרי התנ"ך והברית החדשה לטיניים מהמאה השלוש־עשרה

4. השימוש בשפה הצרפתית. הלע"זים של רש"י בביאריו לתנ"ך ולתלמוד מוכרות היטב, כך גם המילונים עברית־צרפתית אשר שימשו בעת לימוד התנ"ך. אך ידועה פחות העובדה כי חלקים מן התפילה היו מושרים בצרפתית והיו שרים פיוטים מסוימים על־פי לחנים הנהוגים אצל הנוצרים. נותרו הדים למספר שירים יהודיים מהמאה השלוש־עשרה, בצרפתית ובעברית. נערך קונצרט ביולי 2014 וניתן להאזין לשירים אלה בדיסק שהוכן לקראת הקונצרט (ראה ושמע ...)

 

      
English / Français